עצירות - סיבות ודרכי טיפול

עצירות – סיבות ודרכי טיפול עצירות היא תלונת עיכול הנפוצה ביותר בארצות הברית. זהו סימפטום ולא מחלה. למרות שכיחותה, זה בדרך כלל אינו מזוהה עד שהמטופל מפתח סיבוכים, כגון מחלה של סעיף מעי גס. בצפון אמריקה לבדה, עצירות כרונית משפיעה על כ 36 מיליון אנשים. , כ -%21 מאנשים ברחבי העולם סובלים מעצירות כהגדרה עצמית; אנשים באמריקה ובאסיה והאוקיינוס השקט סובלים כפליים מעמיתיהם באירופה.

סימנים ותסמינים על פי קריטריונים לעצירות, מטופל חייב לחוות לפחות בשניים מהסימפטומים הבאים במשך 6 החודשים שקדמו לכן: • פחות מ -6 יציאות בשבוע • מתאמץ בזמן יציאה • צואה קשה • תחושה של חסימה בפי הטבעת • תחושה של עשיית צרכים לא מושלמת • תמרון ידני נדרש לעשות את צרכיו מטופל עם עצירות יכול להיות ללא תסמינים או עשוי להתלונן על 2 או יותר מהאפשרויות הבאות: • נפיחות בבטן • כאב בעשיית צרכים • דימום רקטלי )פי טבעת( • שלשולים מזויפים • כאב גב תחתון הסימנים והתסמינים הבאים, אם קיימים, הם עילה לדאגה מיוחדת: • דימום רקטלי • כאב בטן )המרמז על תסמונת מעי רגיז אפשרית עם עצירות ( • חוסר היכולת להעביר את הגזים • הקאות העצירות היא לעתים קרובות כרונית, באופן משמעותי יכולה להשפיע על איכותו חיים של האדם, ועשויה להיות קשורה לעלויות טיפול רפואיות משמעותיות. זה נחשב כרוני אם זה התרחש לפחות 21 שבועות )בסך הכל, לא בהכרח ברצף( בשנה הקודמת. עצירות כרונית עשויה להיות קשורה להפרעות פסיכולוגיות, וההפך הוא גם נכון. עם זאת, נושאים אלה הם מעבר להיקף של מאמר זה. הערכת מעבדה אין לה תפקיד גדול בהערכה הראשונית של החולה. בדיקות הדמיה משמשות כדי לשלול תהליכים חריפים שעלולים לגרום לחסימת מעי הגס, כדי להעריך סיבות לעצירות כרונית, או כדי לשלול מקורות של אלח דם או גידולים בבטן. אנדוסקופיה של מערכת העיכול עשויה לשמש בהערכה של העצירות. סיבות נושאים תזונתיים שעלולים לגרום לעצירות הם: חוסר צריכה מספקת של מים; חוסר צריכת סיבים מספקת; שימוש יתר בקפה, תה, או אלכוהול; התעלמות מהדחף לעשות את צרכיו. רמות נמוכות של פעילות גופנית עשויות לשחק תפקיד גם כן. גורמים מבניים של עצירות משנית כוללים סדקים בפי הטבעת, טחורים פקוקים, מגבלות במעי הגס, גידולים והתפתלות המעיים. מחלות מערכתיות שעלולים לגרום לעצירות כוללות : • אנדוקרינולוגיות והפרעה בחילוף חומרים, היפרקלצמיה, היפרפאראתירואידיזים היפוקלמיה, תת פעילות בלוטת התריס, הריון וסוכרת )עצירות היא בעיית העיכול הנפוצה ביותר המשפיעה על האוכלוסייה הסוכרתית( • הפרעות נוירולוגיות - שבץ, מחלת הירשפרונג, מחלת פרקינסון, טרשת נפוצה, נוירופתיה סוכרתית אוטונומית, נגע בחוט השדרה, פגיעת ראש ואירוע מוחי. • הפרעות בחיבור רקמות סקלרודרמה, עמילואידוזיס, ומחלות חיבור רקמות מעורבות. תרופות: • תרופות נוגדות דיכאון )למשל, תרופות נוגדות דיכאון מחזורי ומעכבי מונואמין אוקסידאז ]MAOIs)] • מתכות )למשל, ברזל וביסמוט( • תרופות אנטיכולינרגיות )למשל, benztropine וtrihexyphenidyl) • אופיואידים )למשל, קודאין ומורפיום( • נוגדי חומצה למשל, )אלומיניום ותרכובות סידן( • חוסמי תעלות סידן )למשל, verapamil) • תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות )NSAIDs ,לדוגמה, איבופרופן ודיקלופנק( • Sympathomimetics( למשל, פסאודואפדרין( • תרופות פסיכוטרופיות רבות • חומרים משלשלים כולסטיראמין וממריץ )שימוש ארוך טווח( - למרות משלשלים משמשים לעתים קרובות לטיפול בעצירות, שימוש משלשל כרוני הופך להרגל ועלול להוביל להתפתחות של מעי גס מורחב ,אשר מחייב שימוש בחומר משלשל גובר עם ירידה ביעילות של החומר המשלשל. בעיות פסיכולוגיות )למשל, דיכאון, חרדה, והפרעות אכילה( עשויות גם לתרום להתפתחותה של עצירות. טיפול: אמצעי טיפול הראשוני לעצירות כולל חוקנים . טיפול חוקן לעצירות הוא מצב דחוף שדורש פינוי הפסולת שמצטברת במעי החוצה. בין הפתרונות הוא חוקן בבית ע"י איש מקצוע או פניה למיון עם שהות של לפחות 5-4 שעות במקרה הטוב. המפתח לטיפול ברוב החולים עם עצירות הוא תיקון ליקויים תזונתיים, אשר בדרך כלל כרוך בצריכה גוברת של סיבים ונוזלים, ולהקטין את השימוש בסוכנים לעצירות )למשל, מוצרי חלב, קפה, תה, אלכוהול(. טיפול כירורגי הוא בדרך כלל מוגבל להערכה של גורמים הבסיסיים, או פתרון לסיבוך חריף של עצירות. המפתח לטיפול ברוב החולים עם עצירות הוא תיקון ליקויים תזונתיים. למרות שקיימת מחלוקת לגבי היעילות של פעילות גופנית בטיפול בעצירות, יש לעודד ככל האפשר פעילות אירובית. אפילו הליכה מהירה עשויה לעזור לעורר את תנועתיות מעיים, ובוודאי לא סביר שיפגע ברוב החולים.